‏סיפורי אבות:

 
"עם שלא ידע את עברו, ההווה בו הוא חי דל, ועתידו לוט בערפל" (יגאל אלון)
מי שהיה מאדריכלי שחרור הנגב במבצע חורב, אשר שיאו התרחש ממש כאן מתחת לאפינו בתל ניצנה, היה יגאל אלון. על יסוד מאמרו המצוטט לעיל אני מרגיש מחויב להכניס לאתר זה, אשר כולו סובב סביב תיירות היסטורית בנגב, את סיפור חפירת הבאר העברית הראשונה בנגב המתחדש ב1911 בחוות רוחמה, מה שהיה בזמנו הישוב היהודי הראשון בנגב.
סיפור חפירת אותה הבאר נוגע לי אישית משום שמנהלה של אותה החווה היה סבא רבה שלי צבי הירשפלד ז"ל. איש גדול היה לפי מכתביו והעדויות עליו וכאן אביא ציטוט מספר שנכתב אודות קורותיו וקורות הימים ההם. הסיפור מסופר ע"י מאיר הירשפלד אח של סבא שלי:
"השאלה אחת בפי כולם, היהיו מים או לא יהיו, עיני כולם לבאר שחופרים ברוחמה, ובראש העובדים יעקב בסקין(בן אהרן וחיה) אדם אשר היתה יעודה לו קרירה מזהירה באחת האופרות ברוסיה, זנח את הכול ועלה לארץ (ב1913 מצרניקוב). כולם אבלים יום יום, יום שישי אחד כשהיו כבר בעומק די גדול,בשעות אחר הצהרים, כול החופרים עזבו כבר את הבאר ויעקב בסקין חש כאילו היום הוא ימצא מים, הוא נשאר יחידי וכולם חזרו. כשהגיעה שקיעת החמה והוא לא חזר, יצא אבא (צבי הירשפלד) בלוית כול הקבוצה, שבסך הכול מנתה חמש עשרה איש אל הבאר, בהתקרבם אליה, ממעמקי הבאר נשמעה שירה אשר הרשימה באופן מיוחד במינה, "ממעמקים קראתיך יה, ענני במרחביה" וזה היה קולו הנפלא של בסקין, כשהגיעו לבאר צעקו:"בסקין מה נשמע?" הוא אומר:"יש מים!" בסקין הועלה ובידו כד של מים דלוחים, זה היה כד המים הראשון שהועלה מבאר רוחמה, מן הבאר העברית הראשונה בנגב,- כשיצא בסקין החל לרקוד ולשיר "לא עוד מים, מי לחץ, לא עוד מים שנאגור לאחר שנרחוץ את הפנים למען נרחוץ את בשר גופנו, לא עוד מים של בשר גופנו שנאגור למען רחוץ את הבגדים שלנו... מים בשפע! מים להשקות ירק וגן, מים להרבות עץ עושה כל פרי למינו.
אמר אבא, רבותי וחברי, נערוך את תפילת השבת כאן על ידי הבאר, כול אחד החזיק את הכד וליקק את הכד כאילו היה זה משקה יוצא מן הכלל ובראש החבורה עמד והתפלל חכם ניסים אלקיים מעזה שהיה הקשיש שבחבורה ופתח ב"לכו ונרננה לה'", ובהגיעו לתפילה של שבת בה אנחנו אומרים:"לקראת שבת לכו ונלכה במקום "ימין ושמאל תפרוצי..." בקע לפתע קולו של אבא בקול שואג וקורא:"עוד עם ישראל יפרוץ ימה וקדמה צפונה ונגבה" ואנו כאן נקים את מדינתנו מדינה אשר אליה יבואו וממנה ילמדו בנו יתקיים מה שנאמר:"מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים". (עד כאן ציטוט)

הנכם מוזמנים לחוות את המשך הדברים הללו כמאה שנים אחר כך על אדמת הנגב אנחנו יושבים ומפריחים ומחכים ליום בוא יתגשמו כלל הנבואות בהם לא ישא עוד גוי אל גוי חרב ויבקעו במדבר מים חיים להחיות כל נפש צמאה במהרה בימינו אמן.

צבי הירשפלד ז"ל  מנהל החווה היהודית הראשונה בנגב